אברהם ברוידס

“משורר חי ביננו ! התגאו בני הנוער העובד, משורר 'ראשון ויחיד' המקדיש שירתו לנער העובד, לנערה העובדת. אכן קויים הפסוק במלואו: 'אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה.' ”

“באשר דרכו דרך הרבים, גם שירתו שירת הרבים היא - שירת אנוש. אם כי יראה כלוחש תפילתו לעצמו - אין הוא מתפלל ב'יחיד'. שליח ציבור הוא. שירת היחיד שלו שירת 'האחד' הוא, אחד מרבים.”

“שירתנו העברית בארץ זכתה באברהם ברוידס, למשורר פרוליטרי. והפרוליטריות שבו תיקר לנו ביותר, שהיא אינה תלושה לא ממקורות עמנו בעבר, לא מרחשי ליבו בהווה ולא מחזון רוחו לעתיד.”

“החומר האנושי של הנוער העובד שברובו הגדול הנו משולל כול ידיעות ראשונות. הניצול, היחס המעליב מצד האדון, שעות העבודה המיותרות, חוסר ההגנה על העובד, ומאידך - חוסר העבודה, מקרי רעב לעיתים קרובות.”

“עוף מוזר בא ממרחק, מעלה־מטה טס וחג. עד קצווי תבל הוא תר לפניו אין כל נסתר... לא ידע כל חרדה, לב איתן לו, לב פלדה. איה הוא נח? איפה הוא לן? יש לו קן בראש אילן? עוף מוזר הוא לאחיו, מי יודע את דרכיו?”

“ובפרדס, בין העלים, פני תפוז שם צוהלים. עטור זהב ענף כל עץ, לעינינו יתנוצץ." ~ תיאור מראה הפרדס בעונת הקטיף, "לקטיף”

“בהר ובעמק דגלנו אל על. שממת אדמתנו נקום ונגאל. למען הרבה אחיות ואחים שדותינו נחרוש ונסלול דרכים. יזרע האיכר ויבנה הבנאי. ברוך העמל תחת שמי אדוני. זאת המולדת שלנו לעד. לאורכה, לרוחבה קדימה נצעד. לארצנו נשיר שיר חופש ודרור. אותה נעבוד ועליה נשמור." ~ "בהר ובעמק”

“למה זה קדרתי, לאורו של יום? כי הנה נזכרתי, באמי פתאום. רחקה ממני, נגזלה לעד, לא עוד תקימני, באשר אמעד. שווא אליי צוהלת, שמש זיו ברום. מי עצוב מילד, ילד קט, יתום?" ~ "יתום”

“טוב למות על המשמר בעד ארצנו!" ~ מתוך "היה היה גיבור", בזיקה לציטוטו של יוסף טרומפלדור: "טוב למות בעד ארצנו.”

“המולך על פני שמים גלגלים־של־אור לו שניים. יום ויום לאדמה יגלגל גלגל חמה. ובלילה הוא טורח לגלגל גלגל ירח. במרכבת השחקים, פז וכסף יצוקים, סובבים ומתגלים אלה שני הגלגלים. ובדרך גלגולם אור ימלא כל העולם." ~ "אורותיים”

“מרחב לעיניים וחוסן ללב - ארצנו כקדם צוהלת." ~ תיאור ההשפעה הנפשית והפיזית על היהודי הציוני בהתוודעותו לקיום הארץ, מתוך "לחיים!”

“אין יקר כרגב שקוי זעה ודם. יעמק בו שורש טהורי אדם...אשרי העם יודע ללחום ולעמול." ~ תחושות הוקרת רוח הלחימה והעבודה הציונית, מתוך "גלעד”

“שם נכסף מעל לוח-האבן לנגד עיניה יבער...להד שבועתו היא מחוורת - חלומה הקדוש פה נטמן." ~ תיאור תחושות בת-זוג של אדם שנהרג בהתייצבה מול קברו, מתוך "במשעול הקברים”

“כי יש מרחב עולם זורח והדור - ולמה ישחת באש אלפי כדור? גאה דמי, ורון. זכור, ליבי ובטח: תבל לא תפדה ברעם התותח!”

“כל עוד אני בר-רוח ובר-דמות, קדושה לי ברית ימי: לחיות ולא למות.”

“גם בארצי רוכלים בשוק/יבדקו שרירי./בי תרתח דמעת עשוק,/ואיך אנעים שירי?”

“אנו, לעבודה להגנה ולשלום!”