אוליבר הירשביגל

“המצב בעולם היום חסר תקווה. בגרמניה למשל יש בעיית גזענות חמורה ביותר כלפי מוסלמים. זה שוב חוזר, החשדנות כלפי האחר. הנוצרים והמוסלמים צריכים ללמוד מהיהודים איך לחיות בשקט ובלי רצון להכתיב לאחרים דרך חיים ודת אחרת.”

“לא נהוג ללגלג על יהודים בגרמניה. בדיחות שואה זה לא משהו שבא בחשבון, זה לא יהיה לעניין. אני חושב שרק לקורבנות יש זכות לצחוק על עצמם. מצד שני אני חושב שיש בזה משהו מתנשא שאי אפשר לצחוק על יהודים. זה סוג שונה של אנטישמיות. בסוף היהודים הם כמו כל בני האדם, צריך לכבד אותם, אבל גם להתבדח על חשבונם כמו כל אחד אחר.”

“נדמה לי שזה משהו מאוד יהודי לעשות – למצוא את ההומור אפילו בסיטואציות קשות. הצחוק הוא הדרך הכי טובה ומחוכמת למגר גזענות ואנטישמיות, שהן תכונות שאי אפשר לייחס לאנשים אינטליגנטים.”

“אני לא בטוח אם הגרמנים הצעירים יודעים איך להתמודד עם תחושת האשמה, אני לא מסכים עם הגישה הזאת כי יש לנו אחריות כאומה, זו ההיסטוריה שלנו.”

“אותי חינכו שהנאצים היו מפלצות, אבל כשבודקים לעומק, מגלים שהם אנשים רגילים שהפכו למרושעים.”

“במיוחד בתור במאי גרמני, אתה לא רוצה לעשות סרט על המחנות שייראה כמו סיור מודרך בהם. צריך למצוא דרך אחרת לגעת בזה, כי אסור לנו לטשטש את מה שהיה שם, והקולנוע עלול לעשות זאת.”