יולנד מורו

“כולנו בפנים ילדות קטנות שחולמות על סיפור אהבה מושלם ועל נסיך שיבוא כשהחיים סוחבים למקומות אחרים.”

“היתרון שמעניקה הזכייה הוא באפשרויות שנפתחות. היא מאפשרת לי לבחור דברים שאני באמת רוצה לעשות ומפנה לי זמן לכתיבה. מעבר לזה, כלום לא בטוח. הסזאר לא מייצר את הביטחון המוחלט בכך שמחר יהיו עוד הצעות מעניינות לפרויקטים שיסקרנו אותי. הכול פתוח.”

“אני מעדיפה להתרחק מהמרכז. זה הכרח בשבילי ובשביל היצירה שלי. זה נכון שאני לא מתחככת במילייה של הקולנוע אבל זה לא מפריע לי לעבוד. אני אוהבת את החיים בכפר ואני לא זקוקה להמולה של עולם הקולנוע בשביל להיות שחקנית. המרחק מאפשר לי לשמור על עצמאות וזה מאד חשוב לי.”

“יש שחקנים נפלאים שלא קיבלו במה וציורים שנשארו במגירה במשך עשרות שנים עד שמישהו חשף אותם לעולם.”

“תופעת השחקן הנודד עדיין לא פסה מן העולם, יש לה ביקוש ואנשים נענים לה גם במקומות קטנים ולא מרכזיים, הופעתי במרכזי תרבות ובאולמות בצדי הדרכים. הופעתי גם בתיאטרונים גדולים אבל אורח החיים היה של נדודים. תמיד בדרכים, לרוב בבדידות ובציפייה למופע בערב. זה חיים שונים, זה מקצוע של טיילים וחולמים, כן, זה מקצוע של חלומות.”

“אני אוהבת לגעת בקלילות בנושאים רציניים, את המעברים האלה בין הצחוק לבכי. זה מזכיר לי שהחיים הם בסופו של דבר פארסה אחת גדולה.”

“זה חלק מהמקצוע הזה שבו הגבולות מטשטשים. לפעמים אתה מצליח לשמור על מרחק בינך לבין היצירה. לפעמים, היא משתלטת עליך ואז אתה מרגיש את הכוח הבלתי מרוסן שלה.”