יעקב שטיינברג

“אמן המילה המקראית החוזרת לחיים חדשים בתחביר מודרני גמיש יותר.”

“הלילה איננו מציאות, הוא כעין משל מלא רזים הנישא על כל החיים.”

“האוויר השקוף גורם לתפיסת עין בהירה, הדברים הרחוקים נראים כקרובים.”

“התנאי הראשון לכל יצירה הוא להביט בגוף הדברים.”

“קורטוב השעשועים של לילות החנוכה כבר אפס עד תום בסופות השלגים, אשר תזעפנה שנה שנה לפני כניסת ימי שבט, הקופאים בקור. לא חמודים הם הימים האלה, עת הגדולים עמוסים טרדות יום יום.”

“אותו עונג הפלאים של אנשים צעירים וחמודים המצפים לכל אושר – עת ישימו אל לבם לעשות טובה קטנה אחרי טובה לאיש מן האנשים הקרובים אליהם.”

“לא מצאה האשה הצעירה חן בעיני נשי המקום – בגלל חיוך שפתיה ובגלל הצחוק אשר בעיניה. מסביבות חרסון הייתה האשה, והיא לא ידעה להידמות אל הנשים שבעיירה, אל בנות ווהלין הצנועות, המחייכות אשה לקראת רעותה ועיניהן כאילו נשארות תחת דוק של קור ושעמום.”

“עמול עמלתי עם רבים נכלמים למצוא מחבוא זה, אשר שם לא־עוד־נירא את בכי בשרנו ואמיתם הטמירה.”

“וַיְהִי בְיָדִי כּוֹס הַחַיִּים, וְנָגְעָה בִי אָז כְּנַף הַמָּוֶת.”

“כבר ערוך האות ודרכי ערוכה: ערבני למנוחה בדרך הזאת.”

“ועוד מעט ומותר חיי ייתם, במעשי חן, הקטנים והיקרים.”

“כְּבָר כָּלָה רוּחַ נְעוּרַי וְחָדָשׁ בִּי לֹא קָם; בְּעֶצֶם יְמֵי חַיַּי אֲנִי כְיוֹרֵד יָם אֲשֶׁר מִפְרָשׂוֹ נִרְדַּם בְּעֶצֶם שְׁרַב צָהֳרָיִם.”

“בַּשָׁעָה הַזֹּאת אֶמְסָר לָךְ, בִּשְׂחוֹק וּבִמְשׁוּבַת עֲלוּמִים, סוֹד לִבִּי הַנּוֹשָׁן וְהָרַע, הִרְהוּרִים וַחֲלוֹמוֹת עֲגוּמִים; וְנִדָּף כָּל זֶה אָז בָּאוֹר, וּצְחוֹקֵךְ הָעַלִּיז לִי יַעֲנֶה.”

“לך אהב את בנות הגויים על מנת לקבל נשיקות.”

“בִּרְגָעִים שֶׁל דְּמָמָה וּבְדִידוּת, עֵת נִשְׁכָּח מִלִבִּי הָעוֹלָם, וְעוֹמֵד עַל שְׂפַת יָם הַחַיִּים רַק יִמּוֹג בְּאָזְנַי הֵד קוֹלָם – אָז אוֹתָךְ, הָאִשָּׁה, אֲבַקֵּשׁ.”

“הָגִיתִי לָרִיק עִם נְבוֹנִים, פָּעַלְתִּי רְמִיָּה עִם כְּסִילִים; וְעַתָּה לְבַדִּי שָׁלַוְתִּי.”

“כִּי אֲקַדֵּם שַׁחַר, וִיחִידִי עִם הָעוֹלָם אֶתְיַחֵד שָׁעָה שְׁלֵוָה לְקַדֵּם אוֹר הַיּוֹם.”

“אַךְ הֶעָבִים רַק מַחֲרִישִׁים, כְּאִלּוּ קָפְאוּ עַל רָאשֵׁינוּ; וּבְאֵין־רוּחַ – קָפְאוּ דוּמָם מִפְרְשֵּׂי אֳנִיָּתֵנוּ.”

“שְׁעַת בֵּין־עַרְבַּיִם, עֵת יֶאֱכֹף הַיּוֹם אֶת נִדָּחָיו.”

“מְטַר־סַגְרִיר מִלְמַעְלָה בְּעַצְלוּת כְּבָר נָטַף.”