שרי מקובר-בליקוב

“בציבור החרדי מסתובב סיפור על שני אחים מירושלים, האחד רב ומקובל שבניו יצאו לתרבות רעה, והשני פקיד ממשלה שבנו הבכור צדיק גמור. שאלו את הרב איך אירע הדבר והוא השיב שכשהיה מגיע מבית המדרש לביתו, אשתו קבלה לפניו שחייבים כסף לירקן, למכולת, לנעליים של הילד, וכל השיח בבית היה על כסף ומחסור. ואילו האח הפקיד שב מעבודתו אל ילדיו השבעים, הלבושים היטב, וישב ללמוד עמם גמרא מתוך נוחות ורווחה.”

“האולם המרכזי של היכל השמות עוצר נשימה ממש: חרוט ענק נישא אל השמיים, קצהו האחד בגובה עשרה מטרים, ובסיסו חפור בסלע ומלא במים.”

“הטכנולוגיה הרפואית מתקדמת בצעדי ענק, תוחלת החיים עולה, תרופות חדשות מפציעות, ורק המתמחים נותרו במשמרות ארוכות ומסוכנות, נופלים מהרגליים, ומתריעים שוב ושוב שמשמרת שפויה למתמחים היא רפואה שפויה לציבור.”

“השוק מוצף בעשרות סרטים ברוח היהדות, המיועדים לצפייה במחשב הביתי וגם בווידאו, ומגישים תסריט חינוכי, תפאורה כשרה ושחקנים יראי שמיים. הסרטים החרדיים נחטפים מהחנויות כלחמניות טריות.”