מאיר ויזלטיר

“הוא היה המשורר הפורה ביותר בתולדות השירה העברית.”

“משורר החושב את הרגש, אבל לא פחות מזה מרגיש את המחשבה. ואין אצלו זה בלי זה.”

“לא שייך לאנשים שהיו רוצים לחיות לעולם. זו לא נראית לי אופציה קורצת כל כך.”

“פרס ישראל הזיז לי פחות מנשיקה של מישהי שמצאה חן בעיניי.”

“היה בדעתי לכתוב גם פרוזה ומחזות, ולעשות סרטים, אולי גם לצייר – אבל נסיבות החיים לא איפשרו לממש את כל אלה.”

“יש גם נישואים טובים באמת, שכל החיים שלהם היה להם טוב זה עם זה... יכול להיות שהסוד שלהם זה משחק הקובייה, לפעמים יוצא לך כל הזמן שש־שש. אני מתכוון לומר שבמקרה יוצא ששני טיפוסים או שתי נפשות שמאוד מתאימים זה לזה גם בטווח הארוך נפגשים להם. שני טיפוסים שהדרישות שלהם מהזולת הן לא קפריזיות.”

“האכזריות הגדולה היא שפוקדים על אנשים צעירים, בני עשרים בקושי, או פחות מזה: אתם לעולם לא תגעו עוד באדם אחר.”

“אני כותב שירים כדי שייקראו כמות שהם. שיר לגבי הוא דבר גמור שאינו זקוק למנגינה. יש בו מנגינה פנימית משלו.”

“כשאתה כותב שיר אתה חופשי לגמרי ואתה יכול להעז הרבה יותר.”

“אני דווקא מאוד אוהב להגיד דברים דרך הסתכלות, בלי להגיד אותם.”

“שבירת שורות זה... איך לקרוא את השיר.”

“המשורר מה הוא צריך? נייר ועפרון.”

“ילד זקוק ליציבות.”

“הֵם בְּדַרְכָּם אֶל מְקוֹמָם עַכְשָׁו אֶל הַמָּחוֹז הַמְעֻרְפָּל שֶׁל הֶעָבָר.”

“וְרַק הַגּוּף יוֹצֵא וּמְגַמֵּא קִילוֹמֶטְרַאז' בְּפַרְוְרֵי הַמַּמָּשׁוּת.”

“אֲנִי מְבַזְבֵּז שִׁירִים עַל מְשׁוֹרְרִים. שִׁירִים שֶׁבָּאוּ לְהִקָּרֵא עַל־יְדֵי אֲנָשִׁים.”

“אַל תְּטַלְפְנִי; הַקַּו עָמוּס, אֲנִי עָסוּק, אֲנִי אָדָם אַחֵר.”

“דָּתוֹת צוֹמְחוֹת מִדֶּשֶׁן הֱיוֹתֵנוּ כָּל כָּךְ מְאֹהָבִים, כָּל כָּךְ שְׁבִירִים.”

“חֹמֶר חַיֵּינוּ הוּא זָהָב הַחֲלוֹף הַיָּקָר, הַנִּגָּר אֶל גְּרוֹנֵנוּ הַחַם, הַשּׁוֹקֵק לְחָלָב.”

“הוכחה לדבר אחד בלבד: היינו קיימים.”