ערן צור

“סוף־סוף אני אנונימי ויכול לעשות את כל מה שאני רוצה מבלי לתת דין וחשבון לאיש. התחושה הזו מרוממת את רוחו בשעת ערב זו. כבר למחרת בבוקר היא משתנה והופכת לתחושות ניכור ואיבה כלפי העיר הזרה.”

“הוא אינו יכול להימנע מלהתקרב אליה ולשאוף את ריחה עמוק אל תוך תוכו, מפני שריחה מזכיר לו בית.”

“ימים קשים עוברים עליי. אבל לפחות התחלתי לחפש תשובות.”

“היה לי קשה לא לדעת למה עזבת, מתי ולאן.”

“קשר העיניים ביניהם הדוק, מתמשך, ותומך.”

“את כתיבתו אני מעריץ. אני אומנם לא מיזנתרופ כמוהו, אבל עדיין מזדהה איתו ככותב.”

“אני מקנא בסופרים שממציאים את הסיפורים שלהם מהדמיון. המניע שלי לכתיבה הוא אך ורק החיים מהניסיון שלי .”

“היו לי פעם מחשבות לחיות בלי ילדים אבל הן כנראה לא היו רציניות. עובדה, עוד כשהיית בן 27 וכתבתי את 'פתאום נהיה קיץ' אמרתי שם 'את יכולה להיות אמא של הבן שלי'. אם אמרתי את זה כנראה שרציתי את זה.”

“אף פעם לא תפסתי את עצמי כסטאר של רוקנרול. זה קשור לכך שההורים שלי היו מורים.”

“נשום עמוק, קח רגע, עשה מה שצריך לעשות, ואז תראה שכל דבר את מקומו ימצא.”