עוז זהבי

“אני זוכר מאיפה באתי ומכיר את השורשים שלי, אבא שלי ממוצא פולני ואמא ממוצא רומני, אבל אני מרגיש הכי ישראלי שיש. גדלתי במזרח ראשון לציון, בשכונה של קיבוץ גלויות שרובה לא אשכנזים, אז לא הייתה לי בעיה להיכנס לתפקיד. משפחת זגורי שאובה מהפולקלור המרוקאי, אבל בסופו של דבר, זו משפחה אוניברסלית. בכל אחד מאיתנו יש קצת מרוקאי, קצת עיראקי וקצת יקה.”

“המקצוע הזה לימד אותי להיות בן אדם טוב יותר, בעבר הייתי בן אדם פחות קשוב לסביבה שלי, אחד שתמיד התעסק עם עצמו, עם איך שאני מרגיש ומה שאני רוצה. ברגע שהתחלתי להיפתח לסביבה, נהיה לי כיף יותר.”

“כשאתה לומד בבית ספר למשחק אתה עובר מדורי גיהנום. שואל למה לעזאזל אני פה. כשאתה מצליח אתה מבין שאתה פה בשביל לומר משהו לעולם. הכי קל לי להתבטא דרך דמות. כל הפרסום זה הצד החיצוני. לא ידעתי שאצליח ככה. פשוט הייתי חדור מוטיבציה.”

“אני אוהב שלא יודעים מי אני, שלא יתייקו אותי לשום דמות. בין הפרויקטים השונים יש דיסוננס ענק וצריך לדעת לעשות את המעבר. אני אוהב את הקיצוניות הזאת.”