אריאל פיקאר

“הדיון הערכי והמוסרי, כולל זה המתנהל בשפה דתית, הוא 'בלשון בני אדם', כלומר, הוא אנושי ונתון לביקורת, וצריך להתקיים מתוך דיאלוג בין בני אדם.”

“היהדות היא שפתי התרבותית והדתית, היא מערך עצום של אורחות חיים, סמלים ונקודות ציון במרחב ובזמן, המכוננות את מי שאני.”

“היותה של היהדות תרבות פרשנית הוא סוד קיומה לאורך הדורות. הפרשנות היא הכלי המגשר בין עבר להווה, בין מקורות מקודשים לבין תמורות הזמן והמרחב. תרבות פרשנית היא תרבות דינמית מפני שהמתח בין עבר להווה, בין מסורת וחידוש, מפרה אותה.”

“הקשר למסורת איננו משעבד אליה. יש לראותו כאוצר שמתוכו צריכים לבחור את הנכון – למצב האישי, החברתי והלאומי שבו אנו חיים. הגשר שקושר בינינו לבין העבר הוא הדיאלוג הפרשני היצירתי שאותו אנו מנהלים עם המקורות והמסורת שלנו.”

“המסורת היהודית היא מסורת של דילמות ושל מחלוקות שעיצבו תרבות תוססת ורבת פנים. אנחנו, היהודים של הזמן הזה, ממשיכים את אותה המסורת.”

“לא תמיד האדם מתפלל כי הוא מרגיש צורך, לעתים הוא מתפלל כי הוא צריך להרגיש. התפילה מחזירה את היכולת שלנו לראות את הקסם שבעולם. בפנותנו אל הא־ל הלא מושג אנחנו מכירים במוגבלותנו ומבקשים להתרומם מן הקיום הבנאלי לקיום אנושי משמעותי.”

“אנו משתמשים במילים קדוש, קדושה, כדי לבטא את חשיבותה המיוחדת של תופעה. אווירה של קדושה היא אווירה מיוחדת השונה מזו של החולין. זהו מונח שמבטא נשגבות, חריגה מן השגרה והרגילות.”

“השפה והתרבות הדתית היא מערכת סמלים וערכים מורכבת המעשירה ומעמיקה את הקיום האנושי ואת יכולות הביטוי שלו. היא קושרת בין הקיום שלנו בהווה לבין שרשרת הדורות שקדמו לנו, והיא מחברת בין יהודים בכל העולם.”