פיטר רוט

“...אני סוג של וורקוהוליק. יום שאני לא מקליט או מתעסק במוזיקה, זה יום מבוזבז.”

“ההנחה הבסיסית בענף היא שאין כסף. הכול מערופים. בגלל שמוזיקה כל-כך נגישה, לא תופסים אותה כמקצוע. אימא אמרה לי שזה תחביב, כי אבא שלי היה נגן שכיר ולא התפרנס אף פעם כמו שצריך. אני רציתי לעשות את זה אחרת.”

“אריק (איינשטיין) רצה שנעבוד באולפן בבית שלי, עד אז לא ידעתי לעשות את זה בכלל, להפעיל אולפן ביתי. הוא הרגיע אותי ואמר: 'לאט לאט, תלמד'. הוא היה מגיע, אני מיד הייתי מכין לו קפה. ישבנו, דיברנו קצת, שלפתי גיטרה, אריק היה מוציא טקסט של רוטבליט. היתה לנו רומנטיקה. רומנטיקה, זה מה שהיה.”

“אף פעם לא הייתי רוקר שיוצא לשתות עד הבוקר ומוריד שורות ועושה דברים אחרים בשירותים. זה לא אני כל כך. אולי זה גם בגלל שהייתי בזוגיות הרבה שנים.”

“החיים שלי טובים, טוב לי, אני כותב שירים שמחים ורוב השירים שלי הם ידידותיים. זה אני. כשאני הולך לישון אני שם במערכת ג'ון לנון, אפרים שמיר, טום פטי ואלון אולארצ'יק. על זה גדלתי ואת זה אני אוהב.”

“ברגע שקוראים לך 'אבא' ונותנים לך חיבוק, אין לזה תחליף. תמיד כשאני מתבאס ממשהו, אני מיד חושב על הילדים ונהיה לי טוב ברגע. זה שם דברים בפרספקטיבה, בצורה הכי ברורה ומדויקת, את מהות החיים.”