ענת כרם

“יש תקופות שלמות שאנחנו מטפלות בכל העולם – בית, ילדים, בעל, קריירה, רק לא בעצמנו. מגיע לנשים שמישהו יקשיב להן. יש בטיפול גם מן האינטימיות, שלא מתאימה לי עם גבר.”

“שנות ה־80 היו נפלאות. היינו כמו בסרט 'הלהקה': אוטובוס, דוגמניות שנוסעות מתצוגה לתצוגה, מוטי רייף נגד שלוה בן גל, ועשינו הכול לבד: מאיפור ועד סטיילינג. נוסטלגיה. הייתי הדוגמנית החננה, הרגשתי שאין לי את זה. ומאוד הובכתי. היה לי מזל גדול שהייתי נאה למראה ויכולתי להתפרנס מדוגמנות. זה לא הדוגמניות של היום עם כל האינסטגרם וזה. בשבילי זה היה כרטיס יציאה מחיפה ואמצעי לממן את הלימודים שלי.”

“אין לי שאנל ופראדה בארון, ולהוציא אלף שקל על טי שירט זה שחיתות בעיניי. אני מאמינה שאפשר להתלבש יפה במחירים הגיוניים. לא אקנה בלנסיאגה באלפי שקלים, אעדיף את טופשופ. בכלל, אני מתביישת להיות מגונדרת, למעט באירועים משפחתיים וחברתיים. זאת הייתה הבעיה שלי כל החיים.”