סבינה מסג

“יושבת באיזשהו מקום בחוץ, עם כוס קפה, קצת מוזיקה קלאסית, ערימת דפים, מתחילה לקרוא ספר שירה, עושה קצת מדיטציה וקצת תפילה, וככה נכנסת למצב של התבוננות ובהייה ואז פתאום משהו עושה עלי זום חזק ואז בא הרגע. ההשראה. ואני יכולה לכתוב.”

“אני חושבת שכדי להבין משורר לא מספיק לתרגם מילה מול מילה, צריך ליצור את השיר מחדש, לחוות אותו ואת החוויות שהוא בעצמו חווה. וצריך גם בגרות.”

“חשוב להפוך את החיים לשיר.”

“כָּאן לֹא צָרִיךְ לִמְדֹּט, רַק לָדַעַת לִרְדּוֹת אֶת דְּבַשׁ הַשָּׁעָה הַלֹּא חוֹלֶפֶת, הָעוֹטֶפֶת אוֹתָךְ כְּטַלִּית, וּלְקַיֵּם אֶת מִצְוַת לְהַבִּיט לְהַבִּיט לְהַבִּיט.”

“מְפַנָּה הַצִּדָּה אֶת הָרִיב הָעַצְמִי־לְאֻמִּי־עוֹלָמִי וְנוֹעֶצֶת אֶת עֵינַי, שִׁנַּי, הַכֹּל, בִּבְשַׂר הַפְּרִי הָאָפִיל שֶׁל עוֹד 'הַתְחָלָה רַעֲנַנָּה'.”

“הַסִּכּוּי שֶׁהַסִפּוּר שֶׁאָנוּ מְסַפְּרִים לַיְּלָדִים וְלַנְּכָדִים וְלַיְּדִידִים יִגָמֵר טוֹב מַצְדִּיק הֶפְסֵדִים תְּקוּפָתִיִּים.”

“כְּשֶׁיּוֹרֵד הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן מֻתָּר, צָרִיךְ, אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לְהִתְיַלֵּד בַּחֲזָרָה אֶל הַחַיִּים.”

“מַשְׁעִינָה אֶת רַגְלַי עַל כְּמוּסַת־זְמַן שֶׁל סֶלַע אָפֹר לְיַד הַבַּיִת.”