אהרן דוד גורדון

“הקדיש את חייו ומרצו לא להטפה ושכנוע של אחרים בדרך של ויכוחים אידיאולוגיים עקרים, אלא להליכה בדרך עבודת המידות האישית, שמטרתה הסופית היא בנייה רוחנית פנימית, ולא התנצחות ומאבק חיצוני.”

“אצל גורדון השיבה אל הטבע היא תובנה רוחנית רגישה הדורשת זהירות של שילוב בין הגות לעשייה אישית.”

“גורדון סבר שהמעשה מאבד את החלק היוצר שבו אם התוצאה נעשית חשובה מהתהליך. לתפיסתו, בכל תהליך של יצירה קיים ממד של חוסר ודאות – וחוסר הוודאות הזה מפחיד את האדם. יצירה משמעותה ללכת קדימה בלי לדעת מה הולך לקרות.”

“והיה בעובדך את עבודתך, והיה בעיניך חללו של עולם בית המלאכה ואתה והטבע – העובדים. ולב אחד לשניכם ורוח אחת. ואמרת ביום ההוא: יפה הוא הטבע בפניו, אבל יפה שבעתיים ברוח חייו, בעבודתו.”

“והיה ביום ההוא וניתנה בך, בן אדם, רוח חדשה, והרגשת רגש חדש, רעב חדש – לא רעב ללחם ולא צמא לכסף, כי אם לעבודה. ומצאת עונג בכל עבודה אשר תעבוד, ובכל מעשה אשר תעשה.”

“עולם מלא לפנינו, מרחבים, מרחקים, מעמקים, חיים, אור לאין תכלית ואין חקר – טבול, בן אדם, בתוך מעמקי הים הגדול הזה, פתח כל חדרי לבך וכל בתי נפשך לזרם החיים והאור – חיֵה!”

“האחריות והיצירה הן מותר האדם מיתר בעלי החיים. ליצור יודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה, את שמחת היצירה ואת אורה העליון. וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם, מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם... עצם רגש האחריות... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה.”

“העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. חינוך מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה.”

“כללו של דבר: באין עם-אדם אין אדם-אדם, אין יחיד-אדם; ומי כמונו, בני ישראל, צריך לעמוד על זה? אנחנו הודענו ראשונה כי האדם נברא בצלם אלהים, אנחנו צריכים ללכת הלאה ולאמור: העם צריך להיברא בצלם אלהים. ולא מפני שאנחנו טובים מאחרים, כי אם מפני שאנחנו נשאנו וסבלנו את כל מה שתובע את זה על כתפינו.”

“אבל העיקר הוא העם. תחיית העם קודמת לגאולת הארץ. אנחנו מעמידים את הכל על העם.”

“דומה כי פה בארץ ישראל, כל עצמו של השפע העליון, השופע מכל העולמות לתוך נפשו של האדם. הייתי אומר, כי עצם האין־סוף, עצם האמת, הקדושה, היופי, הגבורה, עצם כל הספירות מושג פה לנפש באופן אחר.”

“ועוד נזכרתי: והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ומה אנחנו מבקשים? האם לא מקום בשביל הסולם?”

“כי החיים הם דבר שוטף, מתהווה, מתיצר, אין בהם עמידה... את החיים תשיג בחיים, כי החיים הם חיים, כי החיים הם יצירה.”

“השכלה אמיתית היא רכוש גדול, שאסור למנוע אותו מן העובד בזיעת אפיו אם בעל נפש ובעל כישרונות הוא, כי העניות ברוח היא קשה הרבה יותר לאדם בעל נפש מן העניות בחומר.”

“לא כל יציאה משעבוד פראי היא גאולה, ואפילו לא כל אבטונומיה היא שחרור שלם, שחרור שלם מבחינת תביעותיה של העצמות הלאומית, והעיקר – מבחינת השאיפות האנושיות העליונות.”

“לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור.”

“כל אחד מצייר לו את התחייה בצורה מתאימה לצורת נפשיותו.”

“ארץ נקנית בחיים עליה, בעבודה וביצירה.”

“להשתדל לחיות על האילוזיה, על האירוניה, על ההומור.”

“לשאוב חיים מתורות ורוחות שונות.”