ז'אק כהן

“כמה עצוב הבוקר הזה. ישראל נפרדת בחיבוק מז'אק כהן, יליד מצרים, אחד מגדולי השחקנים שלנו. ז'אק כהן הוסיף לתרבות שלנו ניחוחות של טעם מזרחי משובח ויהיה חתום לעד על סדרות הטלוויזיה והסרטים הישראליים, שאנו כל כך אוהבים. אנחנו נפרדים מאמן גדול שליווה את ישראל, צמח לידה והיה לאחד מבניה הטובים. נפרדים מז'אק, אבל הדמויות שגילם בחן ובכישרון ייחודי יישארו בזיכרון התרבותי שלנו לעד. אוהבים ומתגעגעים.”

“כשרציתי לקבל עותקים של סדרות שצילמתי בהן עשרות פרקים, אמרו לי שמחקו אותן ולא נותר מהן זכר. הייתי בהלם. אין כאן שום כבוד לעבודה שנעשתה בעבר, או לאנשים שהניחו את הבסיס לתרבות הישראלית.”

“תמיד זכרתי שהכול חולף, שצריך לפני המשחק לעבוד בעבודה מסודרת. התחלתי לעבוד כבר בגיל 13, אחרי שסיימתי את היסודי. ניקיתי אולמות קולנוע, תרגמתי סרטים. אחר כך חילקתי עיתונים. במזל פגשתי את ד"ר עזריאל קרליבך כאשר פרש מידיעות אחרונות והקים את מעריב. חילקתי את העיתון שלו בירושלים, ואחר כך פתחתי חברה פרטית לחלוקה. הייתה לי גם חנות למתנות. בקיצור, כל החיים עבדתי קשה, רק לא להסתמך על משחק.”

“לא נכנסתי לעניין הזה על עיוור, היה לי ברור שאם נכנסים לפרסומת לאוכל, בפרט לחומוס, מאכל ש'אכלו' אותו ב'כלבוטק', לא רק שחייבים לבדוק שהמוצר מאה אחוז, אלא שלפי בקשתי הוזמנתי למפעל כדי לראות מקרוב באילו תנאים עושים אותו.”

“אני הולך בשמחה. היו לי חיים טובים.”