נגה אלבלך

“הקרבה אל הישראליות והריחוק ממנה הם כמו שתי טיפות מים.”

“אחרי שנים של הרעבה נפשית, הבנתי שאני במקום הנכון, עם אנשים שדיברו בשפה שלי, ולא חשבתי שאני יכולה לדבר בשפה הזאת בכלל.”

“פעם עצם האפשרות לבטא משהו פנימי הייתה כרוכה בפחד גדול. הפחד שלא יבינו אותי. היום אני כותבת בלי שום צנזורה פנימית.”

“להגדיר אותי מחדש בלי קשר למה שישות חיצונית מצפה ממני.”

“הוא לא זכר את העובדות. הוא שכח את המילים. אבל מצבים הוא מבין בדיוק כמו פעם, ורגשות עולים בו בדיוק כמו פעם, והכבוד שלו חשוב בדיוק כמו פעם, אולי עכשיו אפילו יותר.”

“היא לא יכלה לדעת שהאיש הזקן חיבר פעם מילון ושעד לא מזמן עוד אסף מילים, היה כותב אותן על דפים לבנים שהתגבהו בערימות אינסופיות. האיש הזקן חשב זמן ממושך וניסה למצוא מילה שמתחילה באות בי"ת.”

“הוא ידע שהמוזיקה ניחנה בסגולות מיוחדות שפועלות את פעולתן עליו בשעה שהוא מאזין לה.”

“המחשבה שלהם יכולה להישאר חופשית.”

“גם בדידות היא רגש שיש בו חיים.”

“את מבצעת את כל המטלות תחת לוחות זמנים צפופים ולחצים רבים וזאת מבלי שיאבד לך החשק המיני.”

“אני יוצאת למרחבים. אני לא יודעת לאן אגיע וזה גם לא חשוב לי כעת.”

“הקושי העיקרי היה לא המונוטוניות של הזמן אלא דווקא זו של המרחב.”