מוני פנאן

“האיש הזה עשה כל כך הרבה בשביל השחקנים מחוץ למגרש, שהרגשנו שאנחנו חייבים לתת הכול למכבי. הוא נתן לנו הרגשה שכל משחק זה חיים או מוות, שכל משחק בגביע אירופה היה ישראל נגד כל העולם. [...] מוני לא היה המנהל שלי, הוא היה חבר שלי. הוא היה מזמין אותי לבית שלו והיינו מדברים שעות, ובכלל לא על כדורסל.”

“מוני חי ברמה מאוד מאוד גבוהה, למוני היה שעון קרטייה מזהב. הייתה לו אאודי פתוחה. מוני היה נראה איש אמיד הרבה יותר ממני. אני הייתי נוכח בחתונה שהוא ערך לבנו במלון הילטון, זו חתונה של אנשים שיש בידם אמצעים מאוד רבים. גם אני חיתנתי בן ובת אבל לא ברמה הזו.”

“לאחר שמוני התאבד לצערי הרב הסתבר שהוא עבד על כולם. הוא פגע באנשים שהיו קרובים מאוד אליו, פגע במקורבים אליו ואל משפחתו וחבל מאוד. מצד שני, כנראה שאנשים היו גם קצת חמדנים. אף אחד לא כפה על אף אחד לעשות איתו עסקאות.”

“מוני היה חלק עצום ובלתי נפרד ממכבי ובאותה מידה חלק עצום ובלתי נפרד מהחוויה שלי. כל השהות שלי שם וגם חלק גדול מהסיבה שהיינו כל־כך מוצלחים כקבוצה, היו בזכות מוני וכל מה שהוא עשה.”

“האם אני מתגעגע? זו שאלה מאוד קשה. זה דבר שהיה איתי הרבה שנים אבל אנחנו מסתדרים, הכול בסדר.”

“בשנים האחרונות סגנון ההתנהלות במכבי אינו תואם את דרך מחשבתי. שיטות העבודה אינן תואמות את דרכי, והפערים ביני לחברי ההנהלה גדלו. כשלא קיבלתי פידבק וכבוד מחבריי להנהלה, הפכתי לאדם כבוי. חדוות העשייה אבדה. אחרי לבטים קשים, הגעתי למסקנה שחילוקי הדעות והפערים אינם ניתנים לגישור והחלטתי לפרוש מתפקידי.”

“ילדים לא נוטשים, אני אבא שלהם, של הילדים האלה, של השחקנים האלה.”