אופק בוכריס

“'אתה יודע מה תנועת הנוער הכי פופולרית בישראל?' שואל תא”ל אופק בוכריס, לשעבר מח”ט גולני. במקום תשובה, הוא מסיט את אצבעו משמאל לימין, מחקה את התנועה המשמשת לפתיחת מסך בסמארטפון.”

“סא"ל אופק בוכריס פיקד על גדוד 51 במהלך 'גאות ושפל' ובמבצע 'חומת מגן', עד לפציעתו הקשה בלחימה בשכם. סא"ל בוכריס הוביל את גדודו בלחימה מתמשכת ממבצע למבצע. במהלך הלחימה הוא התנדב לכל משימה, הנהיג את חייליו באומץ לב ופיקד עליהם בקור רוח ובנחישות גם ברגעי משבר, תוך גילוי אחריות, רגישות ומסירות כלפי חייליו. סא"ל בוכריס הראה במעשים אלו דבקות במשימה, דוגמה אישית, מנהיגות למופת, אומץ לב, תושייה ויוזמה, רוח התנדבות ונחישות. על מעשה זה הוענק לו: צל"ש הרמטכ"ל.”

“אני חושב שביום פקודה התוצאות יהיו בהתאם: הכרעה וניצחון. במושגים של יחידה טקטית, הכוונה היא לעמידה במשימה בזמן ובסדר הכוחות שהוגדרו לנו. במקרה של גולני, אני מצפה שזה גם יהיה גבעה אחת מעבר לגבעה שאליה רצו שנגיע. אלה לא דברי רהב. האויב יעשה לנו חיים קשים ויהיו נפגעים, אבל הרוח והיכולת יאפשרו לנו להתגבר. המצב בטח לא פחות טוב מב-2002.”

“כשמוניתי, דיברו על חטיבה דתית. אלה שטויות. אפשר לחשוב שאנחנו מתחילים את היום הצבאי שלנו בהנחת תפילין קבוצתית או בדברי תורה בישיבת מפקדים. ריבוי המג"דים הדתיים נבע מכך שהיו הרבה מ"פים דתיים לפני שמונה או תשע שנים. זו תוצאה טבעית של תהליך. אני בעד הטרוגניות מקסימלית. מעולם לא סגרתי את הדלת לאף אחד.”

“זו חטיבה של כולם, היא לא חטיבה פרטית שלי ולא שייכת לשום מגזר. כל מי שמוכן ומתאים להיכנס מתחת לאלונקה, להוביל - מוזמן. ומי שטוב, ירוץ קדימה. יש המון מ"פים חילונים מצוינים בחטיבה. אני לא בוחר אנשים בגלל מה שיש להם מעל הראש, אלא מה שיש בתוכו.”

“כשהחיילים סובלים מחוסר מנהיגות, כשגרף הלימוד של המפקד היה אטי מדי, כשלא טיפל מספיק טוב בחיילים שלו, פעלתי (להדחתו). עם כל הכבוד לגיבוי למפקדים, מה עם החבר'ה שלא דואגים להם, שקמים שבוזים כל בוקר? אל תטעה: זו לא גישה של פוצי-מוצי. מצדי, שהמ"פ יקרע להם את הצורה, שיאמן ללא רחמים באופן הכי מקצועי, אבל שיידע להנהיג. עסקתי בזה לא מעט ובאמת לא יצא לי שם של בחור נחמד. אני לא מתגאה בזה, אבל לא נבחרתי להיות מח"ט גולני בגלל שאני בחור נחמד.”

“מי שצריך להצמיד לו תואר, שיהיה בריא. עזוב, כשאומרים ‘גולנצ'יק' יודעים בדיוק במה מדובר, גם בלי שיצמידו תואר לוחם לפני שם החטיבה.”

“את יודעת מה ההבדל בין אמא פולנייה לבין רוטוויילר? הרוטוויילר בסוף משחרר את הילד. אז תשחררו את הילדים, מה החשש? שהמפקד מתעלל והמערכת אטומה? המפקד לא מתעלל והמערכת לא אטומה, והבחור הזה, שהוא עכשיו חייל, כבר לא כל כך ילד. הוא יודע לדאוג לעצמו. אני מציע שאם הורים דואגים לילדים שלהם, שידאגו שלא ישתו אלכוהול כשהם יוצאים לבילוי, שידאגו שילכו לישון לפני שהם נוהגים. אם אכפת להורה מהבן שלו, שיתעסק במה שבתחום השפעתו.”

“אני יודע שהחטיבה שאני המפקד שלה, אם מחר, מחרתיים, עכשיו, אומרים לנו 'מלחמה' – אנחנו מוכנים לבצע את המשימה, ולא משנה איפה. אני אומר לאנשים שלי שהמסדר הכי קפדני והכי רציני שאפשר לעשות לנו, זה המסדר שיעשה לנו האויב. אני אומר את זה בזהירות ובלי יוהרה, שאני לא מקנא באויב שיעמוד מולנו. כי הוא יפגוש חטיבה מקצועית, נחושה, מלוכדת. באמת לא כדאי לו להיות בצד השני של הקנה של הרובה שלנו. שינסו אותנו. בבקשה.”