דניאל סלומון

“איתך הלב הזה נפתח וכל מה שרצית נשאר שלך.”

“את כל כך יפה הייתכן – שהיינו כבר ביחד בגלגול קודם?”

“אז מה – מה כבר אעשה אהבה כמוך רק מייסרת אהבה על הקצה.”

“אני ואת בואי נצעד רק על אוויר.”

“אולי זה נדמה לי וזה לא קורה לי בכלל לא קשה לי להתאהב.”

“כמה ארוכה ההמתנה לשדים שבמראה שחוזרים עם חשיכה.”

“אני זוכר את הימים שעוד ניגנתי לך שירים, פסנתר אחד לצליל אהבתינו.”

“כבר הרבה יותר מפעם אני חשבתי לעזוב, ולנטוש את הרחוב.”

“אצלי הכול בסדר עד שאני נשבר וכלום ממני לא נשאר מדמם על הרצפה מרסיסים של אהבה.”

“תמיד נרצה להתאהב בדבר האמיתי ולא אחד בשני.”

“הגלגל המסתובב תופס אותי בקצה הלב, הופך בין אושר לכאב תמיד כשאני עוזב.”

“אולי הכול פשוט דמיון פרוע ואני ממציא אותך כמו שיר בראשי כמו געגוע רוצה כבר לצאת וכותב אותך.”

“את מזכירה לי את מי שאני.”

“מתוק ומר ממש כמו יין, אין מכשפות ואין שדים, אין פיות וגמדים, יש רק אותך צלולה כמו מים.”

“וים של אהבה מציף אותי בך...”

“הכי חופשי לי להיות לבד.”

“הבוקר לבן כשהוא בלעדייך.”

“יש לך לב זהב, אבל זהב זו רק מתכת.”

“כשאני איתך ואתה איתי, אז אני מנצחת את כל המילים.”

“לא משנה מאיפה באת, לא משנה לאן תלך, משנה לאן אתה חוזר כשעצוב.”