מאיר אריאל

“השפה של מאיר אריאל מזמינה אותך לצאת למסע בזמן. אין לנו כאן מרחבים גיאוגרפים עצומים כמו שיש לאמריקאים, אבל יש לנו מרחבים של זמן. ואתה מדבר עברית וכותב בעברית אתה בעצם יכול לנסוע לימי התנ"ך ולימי המשנה. לנסוע בזמן אלפיים שנה אחורה ושלושת אלפים שנה אחורה.”

“זו התרופה הנפשית שלי... אני עומד על רגליי בזכות האמונה בו.”

“אתה הולך לאורכו וחוזר ונרגע קצת.”

“[מתגעגע] לאוירה של החברות, של החופשיות.”

“הייתי אהוב מאוד ובעייתי מאוד.”

“ילדות סבירה, בחרות מפוקפקת, הרטיב עד גיל מאוחר, מוצץ עד היום, הליכתו לצנחנים היוותה ניסיון נואש ואחרון להעלותו על הפסים.”

“ירושלים של זהב זה לא עוד שיר על ירושלים, הייתי אומר שזה עוד הר שעליו יושבת העיר”

“אתם יודעים מה זה ערגונות? תשוקות שפיציות כאלה. כמו כיסופים, כמו געגועים." ~ משפט שהיה אומר מאיר בהופעותיו, בין השירים "זרעי קיץ" ו-"פלוגה בקו”

“בין חוקי הטבע, חוקי אדם, מוסכמות, מקובלות, צווי אופנה, מסורת בית אבא, מסורת מוצאי עדה, מחזור גימנסיה, יחידה צבאית, חובות המעמד, מקום עבודה - בין כל אלה איזה חופש ביטוי יכול להתקיים?”

“מה אתה חושב, שאני לא נורמלי להיות נורמלי?! איפה! אני לא נורמלי, ואני גם מציע לך להיות לא נורמלי.”

“מה זה שלטון העם? יש דבר כזה בכלל? ... שלטון העם? איפה? איפה יש דבר כזה עם שולט? עם תמיד נשלט! הלו, עם נשלט! לכל היותר הוא בוחר את מי שישלוט בו. אבל שלטון עם אין דבר כזה. גם דמוקרטיה זה לא בדיוק זה מה שזה, בחיי שלא.”

“אולי תתרוממו לי מפה?!”

“קיץ זה שזיף, סתיו זה חריף, חורף בצריף, אביב מטריף.”

“ככל שאתה מתקרב לאלוהים - אתה מתרחק.”

“ארץ נהדרת, מדינה חרא.”

“אנחנו חיים בעידן של דיכוי חופש הדיבור והדעה.”

“הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב”

“מעשה באחד ושמו מישו, כל היום התעטישו, אמרו לו: 'מישו קח טישו', ענה מישו: 'טישו זה לא issue', איזה איש הוא.”

“לא תצביעו בעדי – כי יהיה לכם טוב. בלי פצע, בלי מכאוב. הכל מול, הכל קרוב. בלי מיעוט, בלי רוב, ואף אחד לא מת ברחוב, ורק חושבים איך לאהוב, ואפילו אוהבים לחשוב, ויש הרבה על מה לכתוב, ויש מספיק זמן לשלם חוב.”

“תם השרב הגדול. השמש רד לים הכחול, ורוח חרישית מרגיעה פנים וצוואר, נחיריים ודם.”