ניצה ירום

“הלא־מודע הוא מושג המפתח להבנת המורכבות הזאת. המורכבות והטלטלות הבסיסיות של הנפש והקשר האנושי אותרו דרך כוחות מפעילים יצריים של מיניות ותוקפנות ודרך מכשלות בקשרינו הראשוניים סביב סוגיות של תלות ונפרדות, של סובייקטיביות ובין־סובייקטיביות.”

“לעיתים קרובות אני עדה להסתתרות הסבל הנפשי מאחורי סבל גופני למיניו. ניתן לראות זאת אולי בגלל הפיצול ההיסטורי בין הגוף לנפש, המיוחס לדקארט, אשר ניסה דווקא להעלות את מעמדו של היסוד התבוני שלנו, כיאות לאיש עידן הנאורות.”

“החוויה הטיפולית שמאפשרת את המודעות והשינוי, שזורה בעובדה שמטפל או מטפלת שותפים במסע האישי שלנו, לפחות חלק מן הדרך. כנראה שלבד קשה לערוך מסע שכזה. השינוי דורש נוכחות של זולת מסייע, מקשיב, שותף.”

“הידיעה היא כוח. היא מאפשרת לעבד תחושות לתובנות, להיות הבעלים של הלכי הנפש השונים שלנו. כך רבים מוצאים עצמם לא פעם בחיי היומיום, מאה שנה אחרי הולדת הפסיכואנליזה, עומדים מול נטייה גורפת לא לדעת.”

“האדם בן ימינו מוצף בכל כך הרבה השפעות וגירויים שהוא זקוק למקום הטיפולי כדי לחשוב ולבחון בשקט את האופציות המציפות אותו, למצוא בקרבו מצפן פנימי עבור עצמו, לראות את הרחש הפנימי שלו יותר כבלבול בין הפנמות מן העבר ומטרות של ההווה.”

“מול השם הרע של הבדידות, כדאי בכל זאת להציב את ראיית הבדידות כהזדמנות 'למצוא את הביטחון מבפנים'.”