Guy de Maupassant

“מוות! מילה קצרה ונוראה שאין לה חקר.”

“הנשיקה היא הבטוחה שבדרכים כדי לשתוק ולומר הכל.”

“הנפש היא בעלת גוון של מבט. נפש תכולה בלבד נושאת בתוכה את החלום. היא מקבלת את גוון גלי הים והחלל.”

“אלוהים ברא את האדם בצלמו, אבל האדם השיב לו מידה כנגד מידה”

“כל האמרות, כל השיחות, כל האמונות, כל הרעיונות הם פזמון חוזר.”

“הייסורים הגדולים שבחיינו נובעים מן העובדה שאנו בודדים לנצח, וכל מאמצינו, כל פעולותינו נועדו כדי להימלט מבדידות זו.”

“אדם אוהב את אמו כמעט מבלי לדעת, ואינו חש בעומקה ושורשיה של אהבה זו עד לרגע הפרידה האחרונה.”

“החיים, אתם רואים, לעולם אינם כה טובים או כה רעים כפי שחושבים.”

“התאבדות! תקוותם של אלה שאינם מאמינים עוד, וגבורתם העילאית של המנוצחים.”

“העל טבעי הולך ופוחת כמו אגם המתרוקן אל תעלה. המדע מזיז אחורה את גבולותיה של הפליאה.”

“נשיקה חוקית לעולם אינה שווה נשיקה גנובה.”

“אמנים גדולים הם אלה הכופים על האנושות את אשליותיהם המיוחדות במינן.”

“הנשיקה מכה כברק, האהבה עוברת כסופה, ואחר כך החיים נרגעים מחדש כמו השמים.”

“הכישרון נובע מן המקוריות, שהיא צורה מיוחדת של מחשבה, הבנה ושיקול דעת.”

“A human being - what is a human being? Everything and nothing. Through the power of thought it can mirror everything it experiences. Through memory and knowledge it becomes a microcosm, carrying the world within itself. A mirror of things, a mirror of facts. Each human being becomes a little universe within the universe!”

“I told myself: 'I am surrounded by unknown things.' I imagined man without ears, suspecting the existence of sound as we suspect so many hidden mysteries, man noting acoustic phenomena whose nature and provenance he cannot determine. And I grew afraid of everything around me – afraid of the air, afraid of the night. From the moment we can know almost nothing, and from the moment that everything is limitless, what remains? Does emptiness actually not exist? What does exist in this apparent emptiness?”

“Yes, this is the only good thing in life: love! To hold a woman you love in your arms! That is the ultimate in human happiness.”

“Madeleine in her turn stared at him steadily, straight into his eyes, in a profound, strange way, as if seeking to read something there, as if seeking to discover there that hidden part of a human being which can never be fathomed but may perhaps be glimpsed for a fleeting instant, in those moments of unguardedness or surrender or inattention, that are like doors left ajar onto the mysterious depths of the spirit... they stood for a few seconds, each gazing into the other's eyes, each striving to reach the impenetrable secret of the other's heart, to probe each other's thoughts to the quick. They tried, in a mute and passionate questioning, to see the other's conscience in its essential truth: the intimate struggles of two beings who, living side by side, never really know one another, who suspect and sniff around and spy on one another, but cannot plumb the miry depths of one another's soul.”

“The simplest of women are wonderful liars who can extricate themselves from the most difficult dilemmas with a skill bordering on genius.”

“There are some delightful places in this world which have a sensual charm for the eyes. One loves them with a physical love. We people who are attracted by the countryside cherish fond memories of certain springs, certain woods, certain ponds, certain hills, which have become familiar sights and can touch our hearts like happy events.Sometimes indeed the memory goes back towards a forest glade, or a spot on a river bank or an orchard in blossom, glimpsed only once on a happy day, but preserved in our heart.”