A biography for Fyodor Dostoevskyhasn’t been written yet.
“כל אותו הלילה חלמתי על הרולטה, על ההימורים, על הזהב, על החישובים.”
“מה עדיף לי עכשיו: תעוזה או ביישנות?”
“אל תכעס, אל תתגאה. תפסיק להתגאות לכמה רגעים ותקשיב לי; ואחרי זה תתגאה שוב.”
“אני מרחם עליה מאוד, חביב שלי. מנין לך שאני חסר רגשות עד כדי כך? אדרבה, אשתדל בכל כוחי...נו, ומה איתך, מה העניינים שלך?”
“אבל אפילו לא נגעתי בדברים הטובים; התפוזים והדובשניות היו מונחים לפני על השולחן ואני ישבתי במבט מושפל, ועם זאת, עם ארשת מנופחת של כבוד עצמי.”
“אבל בינתיים שתקתי ואפילו גמרתי אומר לא להרהר בשום דבר!”
“אני חושב שכאשר אדם צוחק, ברוב המקרים אתה נגעל כשאתה מסתכל בו, במוקדם או במאוחר. לעיתים קרובות ביותר בצחוקם של אנשים מתגלה דבר מה נדוש דוחה, דבר מה שכמו משפיל את המשחק, גם אם הצוחק עצמו כמעט אף פעם אינו יודע דבר על הרושם שהוא עושה.”
“כן, חביב שלי. נפלא שקמת. אתה צעיר, כמה נפלא לך. הזקנים — לקבר, הצעירים — לחיים.”
“כשנכנסתי, מצאתי אצלה במפתיע את ליזה.”
“אי אפשר לאהוב את בני האדם כפי שהם. ואף על פי כן יש לאהוב אותם כפי שהם.”
“הראה לי את חדרך ואדע את אופייך.”
“אם למישהו ניתן כישרון, יש לשכלל אותו.”
“לא הכול אפשר לבטא במילים, יש דברים שעדיף לא לספר לעולם.”
“כל הסודות שלך כתובים על פנייך הכנות.”
“מי שאוהב בטלה יותר מכולם הם אנשים קשי יום שעובדים תמיד.”
“די בגרגיר חול או בחוט השערה כדי להביס את הטוב ולהחליפו ברע.”
“האנושות, גם היא תתפורר ללא עקבות וללא זכר, כאשר כדור הארץ יהפוך לאבן קרחונית ויעוף בחלל נטול אוויר יחד עם מספר אינסופי של אבנים קרחוניות כמוהו.”
“כל עוד יש לי שני רובלים אני רוצה לחיות לבד, בלי להיות תלוי באף אחד.”
“עליי לבטא זאת באוזנייך היום! אני רוצה להתוודות בפנייך שכבר כמה פעמים בירכתי את טוב לבך ואת אותה עדינות שבה הזמנת אותי לבקר אצלך...ההיכרות איתך הותירה בי רושם עז ביותר...נשמתי כאילו מזדככת בחדרך, ואני יוצא ממנו אדם טוב יותר ממה שאני.”
“ולחברים אני נותן סכומים גדולים.”