Elif Shafak

“You see, unlike in the movies, there is no THE END sign flashing at the end of books. When I've read a book, I don't feel like I've finished anything. So I start a new one.”

“Father, I am from a different egg than your other children. Think of me as a duckling raised by hens. I am not a domestic bird destined to spend his life in a chicken coop. The water that scares you rejuvenates me. For unlike you I can swim, and swim I shall. The ocean is my homeland. If you are with me, come to the ocean. If not, stop interfering with me and go back to the chicken coop.”

“Because time is a drop in the ocean, and you cannot measure off one drop against another to see which one is bigger, which one is smaller.”

“It was always like this. When you spoke the truth, they hated you. The more you talked about love, the more they hated you.”

“In the Ottoman times, there were itinerant storytellers called "meddah. " They would go to coffee houses, where they would tell a story in front of an audience, often improvising. With each new person in the story, the meddah would change his voice, impersonating that character. Everybody could go and listen, you know ordinary people, even the sultan, Muslims and non-Muslims. Stories cut across all boundaries. Like "The Tales of Nasreddin Hodja," which were very popular throughout the Middle East, North Africa, the Balkans and Asia. Today, stories continue to transcend borders”

“How can love be worthy of its name if one selects solely the pretty things and leaves out the hardships? It is easy to enjoy the good and dislike the bad. Anybody can do that. The real challenge is to love the good and the bad together, not because you need to take the rough with the smooth but because you need to go beyond such descriptions and accept love in its entirety.”

“Identity politics divides us; fiction connects. One is interested in sweeping generalizations, the other in nuances. One draws boundaries, the other recognizes no frontiers. Identity politics is made of solid bricks; fiction is flowing water.”

“It never took her long to darken any conversation, as from birth she was inclined to see misery in each and every story, and to fabricate some when there was none.”

“...for love loves power. That is why we can suicidally fall in love with others but can rarely reciprocate the love of those suicidally in love with us.”

“No reason to feel depressed about being depressed. A depression can be a golden opportunity to collect the pieces and build ourselves anew. Global Souls are always on the move, nomads at heart, connected to various cities, commuters between cultures, both from here and everywhere.”

“רגל אחת של המצפן יציבה, מושרשת במקום אחד. הרגל השנייה נעה בסיבובים גדולים ורחבים. כך גם בכתיבה שלי, רגל אחת עומדת במקום, היא מושרשת היטב בתרבות הטורקית ובמיוחד באיסטנבול. הרגל השנייה נעה סביב העולם ונוסעת לתרבויות ולערים אחרות.”

“איסטנבול יכולה להיות עיר מלאת השראה עבור סופרים ואמנים. איסטנבול מלאה בסיפורים. הכול כאן מעורבב, מזרח ומערב, מודרניות ומסורת, עבר והווה, ניהיליסטים, ליברלים, לאומנים, אנשי שמאל, נערי היפ־הופ, בוהמיינים, שמרנים, נשים עטויות רעלה ונשים פמיניסטיות. כל האנשים האלה, מרקעים כל כך שונים, יכולים להיות שכנים באותו בניין דירות באיסטנבול.”

“אני חושבת שספרות טובה צריכה לאחד בין אנשים, לא להפריד ביניהם. אני מאמינה שבלב לבה של אמנות הסיפור מצויה האמפתיה, והיכולת לשים את עצמך בנעליו של אדם אחר.”

“שני דברים בעולם הופכים ילד לגבר, הראשון הוא אהבה של אישה והשני הוא שנאה של גבר אחר.”

“הגעתי לגיל שבו אני מקבלת ביותר שלווה את מגבלותיי וכישלונותיי.”

“זוג צעיר שנראה פחות מתעניין בסרט ויותר בהמצאת טכניקה חדשה של נישוק.”

“להבין זאת היה דבר אחד, להסכים לקבל זאת היה דבר אחר.”

“העבר הוא תיבה המונחת בעליית הגג.”

“יש הרגלים שצריך לשנות.”

“רגל אחת של המצפן יציבה, מושרשת במקום אחד. הרגל השנייה נעה בסיבובים גדולים ורחבים. כך גם בכתיבה שלי, רגל אחת עומדת במקום, היא מושרשת היטב בתרבות הטורקית ובמיוחד באיסטנבול. הרגל השנייה נעה סביב העולם ונוסעת לתרבויות ולערים אחרות.”