A biography for Elie Wieselhasn’t been written yet.
“דווקא בירושלים הקדושה והרוחנית מכל הערים הרגשתי בפעם הראשונה את הצורך למחות נגד הצדק האלוהי והעוול האלוהי.”
“כל מה שכתוב ב'הלילה' עובדתי. אפילו השתיקה בין המילים עובדתית." ~ על ספרו "הלילה”
“יש לי אמונה פצועה, אבל היא אמונה.”
“אף פעם לא איבדתי את האמונה באלוהים. התקוממתי נגד שתיקתו של אלוהים... היו לי שאלות ומחאות.”
“לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי.”
“אף אחד לא יכול לברוח מעצמו. השואה על מוראותיה היא בתוכי, היא חלק מהזהות האישית שלי.”
“בגלל שאני זוכר אני מיואש; אבל בגלל שאני זוכר, חובתי היא לדחות את הייאוש.”
“הטרגדיה של העם היהודי היא שתמיד העדיף לשמוע להבטחות של ידידיו, במקום להאזין לאיומים של אויביו.”
“ההיפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההיפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההיפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות. וההיפך מחיים אינו מוות, אלא אדישות בין החיים למוות.”
“העבר הוא ההווה, אך על העתיד עדיין ניתן להשפיע. אלה ששרדו את אושוויץ מטיפים לתקווה ולא ייאוש. השאלה שתמיד נשארת איתנו - האם העולם למד את הלקח?”
“כל מי שמטיף היום למוות, מי שמשתמש בטרור מתאבדים, הפגע של המאה הנוכחית, חייבים להעמיד אותו לדין בגין פשעים נגד האנושות ולגנות את מעשיו.”
“השנאה והנקמה הן מחלות.”
“צריך להוקיע את האנטישמיות או שנאה דתית או אתנית.”
“עלינו לזכור תמיד את האדישות המביישת הזאת, כפי שאנו זוכרים להודות ליחידים הגיבורים, כמו ראול ולנברג, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. עלינו לזכור גם את הצבאות ששחררו את מחנות השמדה. אבל עבור רבים מהם, הם הגיעו מאוחר מדי, גם את זה אנו חייבים לזכור.”
“ילדים יהודים הלכו למותם עוד לפני שנולדו. כמה מהם היו יכולים להיות בעתיד חתני פרס נובל? להמציא תרופות לסרטן? הנאצים רצו עולם חדש נטול יהודים, הם הקימו מפעלים אפלים למוות. זהו הפתרון הסופי שלהם, הרוצחים באו לרצוח, הקורבנות באו למות.”
“לא כל הקרבנות היו יהודים, אבל כל היהודים היו קרבנות.”
“אושוויץ היה המקום שלאבד בו פרוסת לחם היה לאבד את החיים.”
“העד היהודי מדבר על סבל עמו כאזהרה. הוא משמיע פעמון אזעקה במטרה למנוע הישנות הזוועות. הוא יודע שלמתים שנזנחו על ידי אלוהים ונבגדו על ידי האנושות הניצחון הגיע מאוחר מדי. אבל אין זה מאוחר עבור ילדינו, שלנו ושלכם. למען הילדים מחובתנו לגנות אנטישמיות, גזענות ואיבה.”
“העם העתיק והיחיד ששרד את העתיקות, העם היהודי שבמהלך רוב ההיסטוריה שלו סבל מגלות ודיכוי, אבל לעולם לא ויתר על התקווה לגאולה.”
“כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס.”