A biography for Anton Chekhovhasn’t been written yet.
“מי שאינו יודע להיות משרת, לא יוכל להיות אדון.”
“אין כל סיבה המצדיקה את הכזב.”
“נראה לי כי לחיות לנצח יהיה קשה כמו לישון כל החיים.”
“אומרים שלבסוף האמת תנצח; אך זהו שקר.”
“זה איום ונורא לדעת את סודו של הזולת, ולא להיות מסוגל לבוא לעזרתו.”
“מוטב למות בידי שוטים מאשר לקבל מהם שבחים.”
“הקיצור הוא אחיו של הכישרון.”
“אין כל חדש באמנות, מלבד הכישרון.”
“אדישות היא שיתוק הנשמה.”
“היה מטייל לו ברחוב בגילוי ראש, ידיו תחובות לו בכיסיו והוא משיט עיניו מתוך פיזור־נפש פעם לעבר הבקתות, פעם לעבר הרקיע. שש פעמים ביום ישבו בבית לשתות תה; ארבע פעמים ישבו לאכול. ולעת ערב ספרו את הפדיון היומי ורשמו בפינקס, ואחר־כך היו ישנים להם שנת־ישרים.”
“נהגה להשכים קום ולאחר לעלות על מישכבה, וכל הימים היתה מתרוצצת כה וכה, שולי חצאיותיה אסופים לה בידה ומפתחותיה מקרקשים, והיא ממהרת פעם אל האסם, פעם אל המרתף, פעם אל החנות.”
“אני הייתי אהוּבה. אושרי היה כה קרוב לי ולי נדמה, כי הוא מלווני תמיד ותמיד הוא הולך אתי שכם אל שכם; הייתי חיה וצוֹהלת ואפילו מחשבה לא באה אל לבי שאהיה יודעת את עצמי ומבינה את אשר אני מחכה ומה הדבר אשר אני חפצה בו.”
“אנוכי הייתי מבטת אל פניו הנלהבים ומקשיבה לדברים אשר היו מתערבים בהמוּלת־הגשם ורוּח לא היתה בי להניד יד ורגל. חפצה הייתי לעמוד ככה בלי תכלית ולהיות מביטה בעיניים המזהירות הללו – ומקשיבה.”
“ואזכור את אשר היה לי אתמול ואראה את החיים והנה הם עשירים והם מרובי־גונים והם מלאים חמדה.”
“חרדה ממלאה את נפשו. לא חדווה, לא התלהבות, לא תקווה הוֹליד בה האביב; מאוויים מטושטשים וחיוורים תוֹעים בה ומרגיזים אותה ממנוחתה והנה הוא תועה ומתנהל ודעת נבצרה ממנו מה יש את נפשו.”
“הכול טוב ויפה בימים המאוּשרים הללוּ – וביחוּד אם צעיר אתה לימים ויודע אתה לאהוֹב מעשי־בראשית והתרגשות־היסטורית לא שכיחה לך וכל מחלה אחרת לא תדע וגם משׂרה ארוּרה לא תכביד עליך את אוּכּפה אשר תהא יושב בשֶלָה ותוסס בתוך איזו ארבעת כתלים מהבוקר עד הערב.”
“עוד האדמה קרה, עוד תלוֹשנה הרגליים את השלג ואת הרפש – אבל כמה אוֹרה, כמה חדווה, כמה חגיגה מסביב!”
“קיצורו של דבר, לכל אשר יפנה – שם ההפסד, ותו לא.”
“אלמלא השנאה והטינה, היו האנשים זוכים לתועלת עצומה.”
“הצלחתי לקרוא בפנים האלה את כל המתיקות של חוסר החופש.”