Alfred Adler

“God who is eternally complete, who directs the stars, who is the master of fates, who elevates man from his lowliness to Himself, who speaks from the cosmos to every single human soul, is the most brilliant manifestation of the goal of perfection.”

“Trust only movement. Life happens at the level of events, not of words. Trust movement.”

“Our modern states are preparing for war without even knowing the future enemy.”

“We must never neglect the patient's own use of his symptoms.”

“It is one of the most effective attitudes of the neurotic to measure thumbs down, so to speak, a real person by an ideal, since in doing so he can depreciate him as much as he wishes.”

“Man knows much more than he understands.”

“Meanings are not determined by situations, but we determine ourselves by the meanings we give to situations.”

“אדלר האמין שהאדם הוא יצור חברתי והוליסטי, ושכל תנועה שלו, נפשית או פיזית, מכוונת להשגת תחושת שייכות, משמעות וערך.”

“האדם הפוחד ממפלה מאיימת ומאובדן אישיותו מנסה להתגונן על ידי כניעה לסימפטומים גופניים או נפשיים - שנוצרו מבעיה שלדעתו אין הוא מסוגל לפתור אותה.”

“הנטייה להכללה היא טעות כללית ומכריעה לעתים תכופות בבניית סגנון החיים.”

“דרכו של הילד פנויה לשאוף לשלמות ולהשגת עליונות.”

“את החד־פעמיות של היחיד אי אפשר לכלול בנוסחה קצרה.”

“ילד שחונך להשתתף בעבודת המשפחה בהתאם לכוחותיו כחבר בעל זכויות שוות, ישתדל לימים לפתור כל שאלת קיום בהתאם לדעתו על חיי הקהילה הנכונים.”

“הרמה הגבוהה של שיתוף פעולה ותרבות חברתית לה אדם זקוק לשם קיומו דורשת מאמץ חברתי ספונטני והמטרה השלטת של החינוך היא לעורר אותו. רגשות חברתיים הם אינם מולדים, הפוטנציאל שלהם הוא מולד וחייבים לפתח אותו בצורה מודעת.”

“המחנך חייב להאמין בכוח הטמון בתלמידו והוא חייב להעסיק את כל אומנותו בניסיון להביא את תלמידו לחוות את הכוח הזה.”

“כל אדם מסוגל להתאמן באמנות החינוך וללמדה. דרושה שאיפה בלתי פוסקת כדי להתאים את חיי היום־יום לאידיאל של החיים החברתיים, ולהכין את הילד לכך.”

“תכופות חסרים ילדים... תחושת חברות וידידות. כל זה בא להם משום שלא טעמו טעם אהבה, הם מרגישים את עצמם כאילו שרויים הם בארץ אויב, וכהרגשתם כך התנהגותם.”

“בבוא ילד מפונק לבית הספר, ובראותו כי אין מפנקים שם כמו בבית, או אם יימצא בסביבה חדשה, לא ירגיש את עצמו בטוב, אך לא יוותר על שאיפתו להתפנק, לעמוד במרכז.”

“יכולה להיות אך מטרה אחת לחינוך והיא – חינוך לאומץ.”

“הילדים השניים תמיד ישאפו להיות ראשונים. תמיד הם נתונים במצב של תחרות.”